עבירות הריגה, זיכויים מהריגה

עבירת ההריגה היא עבירת ההמתה הבינונית בחומרתה ,שעונשה המקסימלי עשרים שנות מאסר. היא נמצאת "מעל" לעבירת גרימת המוות ברשלנות, שעונשה המקסימלי 3 שנות מאסר, ו"מתחת" לעבירת הרצח, שעונשה כמעט תמיד מאסר עולם.
כדי להרשיע נאשם בהריגה צריכה התביעה להוכיח לא רק כי הוא המית את המנוח אלא בנוסף גם תנאי "נפשי", והוא שלפני שהנאשם בצע את מעשה ההמתה, הוא היה במצב של "פזיזות" לגביו, כלומר צפה את האפשרות שהמנוח ימות כתוצאה ממעשהו, ואמנם לא חפץ במותו אולם בכל זאת נטל סיכון בלתי סביר לכך שיגרם, תוך שהוא מקווה שלא יקרה (מה שמכונה "קלות דעת") או שאפילו היה "שווה נפש" ביחס לאפשרות שמותו ייגרם (מה שמכונה "אדישות").
מבין שתי האפשרויות הנפשיות המבססות הריגה, מצב של "אדישות" אצל הנאשם הוא כמובן החמור יותר.
במידה ולפני ההמתה הנאשם כלל לא צפה את אפשרות מותו של המנוח, הרי שלא יורשע אפילו בהריגה, אלא בגרימת מוות ברשלנות.

דוגמאות מהעיתונות - זיכויים מאשמת הריגה או נסיון לרצח
שירן דהרי   1 2  וידאו   3/04/17  ת.פ.ח 49893-07-15, בימ"ש מחוזי ת"א
פלוני   1    26/04/10  ת.פ.ח. 1021.05, בימ"ש מחוזי ת"א.
פלוני-קטין ביום האירוע   1    3/4/09   ת.פ 40247/07, בימ"ש מחוזי ת"א
תומר טקשה  1    1/11/05  ת.פ 40332/04, בימ"ש מחוזי ת"א
ניסים אוחנה  1    23/12/03  בימ"ש מחוזי ב"ש
ערן בן סימון  1    17/3/03  ע"פ 4522/02, בימ"ש עליון
יצחק חדיף "חישי"  1 2  וידאו    29/2/00  ת.פ 4074/98, בימ"ש מחוזי ת"א
יוסי מירלשווילי  1    8/7/99  ע"פ 5249/98, בימ"ש עליון