עבירות הריגה, זיכויים מהריגה

ביום 10.1.19 ביצעה הכנסת מהפכה של ממש בעבירות ההמתה, וביטלה את עבירת ההריגה, שעונשה המקסימלי היה 20 שנות מאסר. עד לתיקון הזה הורשע בהריגה מי שקטל אחר אולם לא התכוון לקטול אותו אלא "רק" לקח בחשבון כי קיימת אפשרות שמעשהו יקטול אותו, והיה אדיש לכך. כיום התיקון מחמיר וקובע שגם "רק" אדישות בקטילת חיים תוכל להביא להרשעה ברצח ["רגיל"] ולמאסר עולם, ואפילו להביא למאסר עולם חובה (וראו ההסבר בנושא: עבירת הרצח).
במקום עבירת ההריגה שבוטלה, יצרה הכנסת עבירה חדשה: "המתה בקלות דעת", שעונשה המקסימלי הוא "רק" 12 שנות מאסר, ובה יורשע מי שהיה ער לאפשרות שמעשהו יקטול את האחר, והוא לא רק שלא התכוון לקטול אותו אלא שגם לא היה אדיש לאפשרות שיקטול אותו, אלא האמין/קיווה שיצליח למנוע את אפשרות מותו (דוגמה קלאסית: המתה בתאונת דרכים קטלנית, שבה לאשם בתאונה - לקוטל - ישנה רשלנות גדולה מאד, ושעד לתיקון הוא היה מורשע בהריגה ברף הנמוך).

זיכויים מאשמת הריגה
חביב סרסור  1    3/4/19  ת.פ 39660-09-18 מחוזי מרכז בלוד
פלוני-קטין ביום האירוע   1    3/4/09   ת.פ 40247/07, בימ"ש מחוזי ת"א
תומר טקשה  1    1/11/05  ת.פ 40332/04, בימ"ש מחוזי ת"א
ניסים אוחנה  1    23/12/03  בימ"ש מחוזי ב"ש
ערן בן סימון  1    17/3/03  ע"פ 4522/02, בימ"ש עליון
יוסי מירלשווילי  1    8/7/99  ע"פ 5249/98, בימ"ש עליון